לזכר עולם תהי׳ הצדקת אמי מורתי, הרבנית, מנשים באוהל תבורך, בת קדושים שלשלת היוחסין וכו׳ כש״ת מרת חנה ברכה ז״ל, בת כ״ק הרב הצדיק הקדוש בו״ק שלשלת היוחסין וכו׳ כקש״ת מוה״ר ר׳ חיים שמואל הלוי זצוקללה״ה מחענטשין. “The righteous will be remembered forever.” (Psalms, 112:6) And here we remember my righteous mother of noble lineage, Mrs. Hana Bracha, zts”l, daughter of Rav Haiim Shmuel HaLevi zts”l, from the town of Hentshin.
אשת כ״ק אא״מ הרב הצדיק הקדוש צי״ע בו״ק ראכבה״ג ממ׳ כקש״ת מוה״ר ר׳ אלימלך זצוקללה״ה. בעמ״ח ספרי קודש אמרי ודברי אלימלך.
בכל שנות חיי׳ עבדה את ד׳ בכל לבה ונפשה, וברוב טרדה ועמל דחקה אף ביטלה את עצמה לגדל את בני׳ לרחבה. גם בהצוואה הק׳ אשר עזבה, כל מגמתה ובקשתה לדורותי׳ שיחיו היא, ללכת בדרך ד׳ באמת. She served God with all of her heart and soul, and sacrificed herself to raise her children in the ways of the Torah.
בקדושה עלתה נשמתה למרום אור ליום ועש״ק ז׳ מרחשון ת״ש לפ״ק, ולמחרת הובלה לקבר ישראל בווארשא. Her pure soul ascended from this world on Friday, erev Shabbat Kodesh, the 7th of Heshvan, in the year 5700.
בעל הרחמים יסתירה בסתר כנפיו לעולמים ויצרור בצרור החיים את נשמתה, ד׳ הוא נחלתה ותנוח בשלום על משכבה. אמן.
[מקודם צריכים להדפיס אי״ה הזכרת אמי זצ״ל. ועל דף שלאחריו הזכרה זו של זוגתי זצ״ל.]
הזכרה
לזכר עולם תהי׳ הצדיקת. זוגתי הרבנית. צנועה, חסידה ועדינה, שלשלת היוחסין וכו׳ מרת רחל חי׳ מרים ז״ל, בת כ״ק הרב הצדיק הקדוש זי״ע שלשלת היוחסין וכו׳ כקש״ת מוה״ר ר׳ ירחמיאל משה זצוקללה״ה אב״ד ומ״מ בקאזניץ וריקה. And also my dear righteous, modest, pious wife of noble lineage, Mrs. Rachel Chaya Miriam, zts”l, daughter of the holy zaddik R. Yerachmial Moshe, zts”l, the Chief Justice of the rabbinical court of Koretz. She was outstanding in her fine behavior, and even learned Torah every day.
צדקת מצוינת היתה, מדותי׳ מדות תרומיות, עשות צדקה וחסד, בכל עת יותר הרבה מכפי יכולתה. היו שעשועי נפשה. וכאם רחמני׳ היתה למרי נפש בכלל ולחסידים ובני תורה בפרט. She was a merciful mother to the bitter of spirit in general, and for Torah students and Hassidim in particular.
בתורה עסקה יום ויום, בספרי חסידות עיינה, בכדי להכיר את צור מחצבתה, ולהתקרב אל קדושתו ית׳. דעת והתרגשות, מוח ולב, התמזגו בה יחד.
וגם לי בכל פעולותי היתה לעזר.
בדמי ימי׳ עלתה נשמתה בקדושה למרום בשב״ק לסדר ותמת שם מרים [חקת] י׳ לחודש תמוז תרצ״ז ובי״א בו הובלה לקבר ישראל בווארשא. She died in the prime of her life, her pure soul ascending on the Holy Shabbat, on the parsha of “and Miriam died,” the 10th of Tammuz 5697 (1937).
בעל הרחמים יסתירה בסתר כנפיו לעולמים ויצרור בצרור החיים את נשמתה, ד׳ הוא נחלתה ותנוח בשלום על משכבה, אמן.
נ״ב. הגם שר׳ אברהם משה גריגשטין שי׳ מלאדז כבר התחיל לעשות קורעקטים מן הקנטרוס הזה הכשרת האברכים עוד קודם המלחמה, מ״מ כיון שנתעכב הדבר, ובנתים זכנו ד׳ לעשות בו תקונים טובים ועיקריים, לכן כשירחם ד׳, ויושיע אותנו כל בית ישראל תיכף ומיד, יבטלו את הקורעקטים שכבר נעשו, ושוב נתחיל מחדש לעשות קורעק׳ כפי הנוסח הזה עם תקוניו. וד׳ ירחם ואזכה גם אני לסדר ולסייע בהדפסתו ובהדפסת שאר הכתבים אשר חנני ד׳, מתוך ישועתנו בישועות ישראל תיכף ומיד. כי בצרה גדולה אנחנו. כי שחה לעפר נפשנו דבקה לארץ בטננו קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך.
יום ב׳ ראה תש״ב לפ״ק קלונימוס קלמיש
בהה״ק מוהש״ל זצוקלל״ה